<h1>תשובת רבינו יעקב ב"ר משה מבניולש</h1>
<h2>דף נט:</h2>
אמר הנזכר, הנה שאל (אלי) [אותי] אחד מן החברים למה יוצא הכהן מבית הכנסת לפעמים בעת שמתחילין לקרוא בתורה. ולמה אינו קורא הוא כל עת היותו בבית הכנסת, או יתן רשות לישראל אחד לקרוא במקומו. וזאת היתה תשובתי. גרסינן בגיטין פרק הנזקין [נ"ט ע"א] במשנה, אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום, כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום. והנה הר"ם פירש על משנה זו, זה לשונו, דע שזה הדבר המפורסם בכל הארצות, בהיות כהן קורא בבית הכנסת בתורה ראשון, יהיה תלמיד [חכם] או עם הארץ, הנה זה אין שורש לו בתורה כלל. ולא נזכר זה בתלמוד. ואין זה הכ[ו]נה הרמוזה בזאת ההלכה. ונפלאתי מאד מהיות ארצות הדרומיים גם כן על זה המנהג עם היותם בריאים מחולי ומדעות האחרונים ודרכיהם, ואין אצלם כי אם ענינים מסכימים ללשון התלמוד. ואיני יודע אנה נמצא זה הכבוד [—הכיבוד]. ואמנם צורת הענין לפי מה שבאה בזה הקבלה הוא לפי מה שאספר לך. וזה שהכהן יקדם על הלוי והלוי על ישראל. ואמר השם יתברך [ויקרא כ"א] "וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב". ובאה הקבלה, לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה ראשון. זה כולו כאשר לא היה שם חכם יותר ממנו. כמו שיהיה אצלנו כהן ולוי וישראל ויהיו כולם במעלה אחת, הנה ישוב אז אל הקדמת היחס ויקדם הכהן ואחריו הלוי ואחריו הישראל. והנה אביא לך נוסחת זה בסוף הוריות [י"ג ע"א] אימתי, בזמן שכולן שוין. אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם לכל דבר. וכל שיטת התלמוד היא שקצת חכמים יקראו בספר התורה ראשון בשבת, כאומרם [גיטין נ"ט ע"ב] והיו לפניו רב אמי ורב אסי שהיו היותר נכבדים שבכהני ארץ ישראל להיותו יותר חכם מהם. וכן אמרו [מגילה כ"ב ע"א] רב קרי בכהני רוצה לומר היה קורא ראשון [ב]מקום הכהן להיותו יותר חכם מהכהנים אשר לפניו. וזה אין מחלוקת בו. ומהעיקרים גם כן שהכהן כאשר ראוי לקרוא ראשון, ונתן רשות לישראל, אשר הוא במעלתו או פחות ממנו, שיוכל הישראל לקבל זה הכבוד. אבל אסרו זה חכמים מפני דרכי שלום. לפי שיתחדש מזה מחלוקת, ויאמר ישראל אחר "מפני מה נתת רשות לזה שיעלה ראשון ולי לא נתת רשות". וירבה המחלוקת והשנאה. ולזה אמרו שהוא יקרא ראשון ולכבודו לאחר לא יתן. אך בראותו גדול ממנו בחכמה יכול לצאת מבית הכנסת ויניח הישראל ההוא לקרות ראשון. וכן פשט המנהג.
